אוטם שריר הלב- התקף לב (Myocardial Infarction)
מהו התקף לב?
אוטם שריר הלב (MI) או בכינויו “התקף לב”, הינו מחלת לב איסכמית (הפחתת אספקת הדם) שבה ישנה הפרעה באספקת דם ללב או לחלק ממנו, וגורמת למוות של תאי שריר הלב באותו איזור.
האוטם הלבבי נובע לרוב מחסימה של אחד העורקים הכליליים המזנים את הלב בחמצן (קורונריים). האוטם הלבבי מתרחש בעקבות חסימה קרע של רובד לא יציב בעורק, אשר מתפתח עליו קריש דם שחוסם אותו. התוצאה- חסימה של מעבר הדם. כתוצאה מהחסימה, מתפתחת איסכמיה של רקמת שריר הלב ונוצר אוטם ברקמה הלבבית.
מהם הסימנים להתקף הלב?
התסמינים הנפוצים של אוטם שריר הלב כוללים כאב פתאומי וחד בחזה, שברוב המקרים מקרין לזרוע השמאלית, לצוואר, ללסת, לקוצר נשימה, בחילות, הקאות, דפיקות לב, הזעה וחרדה.
נשים לעומת גברים מגיבות לאוטם שריר הלב בסימנים פחות טיפוסיים כגון קוצר נשימה, חולשה, תחושה כללית של בעיית עיכול ועייפות.
אחוז לא מבוטל של התקפי הלב הינם התקפי לב “שקטים”, כלומר, התקפים שאינם מלווים בכאב בחזה או בסימנים נלווים אחרים.
כיצד מטפלים בהתקף לב?
ראשית, יש להבהיר כי מטרת הטיפול הינו המסת הקריש החוסם הנמצא בתוך העורק ופתיחת העורק באופן מהיר ומיידי. פתיחת העורק נעשית בשילוב אמצעים תרופתיים ומכניים.
- הטיפול התרופתי- הטיפול התרופתי מבוסס על תרופות הנוגדות קרישה, וזאת על-מנת להמיס את הקריש שנוצר בעורק. התרופה הניתנת בדרך כלל לכלל החולים עם חשד להתקף לב הינה אספירין ולכן, רוב האנשים בעלי טרשת עורקים ומחלות לב מקבלים אספירין באופן קבוע.
- טיפול תרופתי נוסף- קיימים טיפולים ותרופות נוגדי קרישה נוספים הניתנים בחלקם על- ידי צוותי החירום וחלקם בבתי החולים. טיפולים תרופתיים אלו כוללים זריקה (הפרין), כדורים (פלביקס) ותרופות נוספות הניתנות ישירות לוריד בזמן צנתור. יש לציין שברוב המקרים הטיפול התרופתי הנ"ל אינו מספק ולכן על- מנת לחדש זרימה טובה ומלאה בעורק, יש צורך בפתיחת העורק בצורה מכנית על- ידי צנתור.
- צנתור- צנתור בשמו המקצועי PCI ( Percutaneous coronary intervention ) – התערבות מלעורית כלילית, כולל מגוון הליכים לטיפול באמצעות צנתר. הטיפול מתבצע לחולים הסובלים ממחלת לב כלילית. פעולות הצנתור מתבצעת על- ידי החדרת צינור חלול (צנתר). הצנתר מגיע עד לעורקי הלב דרך מחזור הדם. דרך הצנתר מעבירים תיל מתכת עדין אל תוך העורק החסום ודרכו ניתן להשחיל לתוך העורק התקנים המביאים לפתיחת העורק המוציאים את הקריש. לעיתים, דרך הצינור שואבים את הקריש החוצה או שבמקרה אחר מנפחים מעין בלון קטן בתוך העורק הגורם לדחיקת הקריש לדופן העורק והרחבת העורק כך שהדם יוכל לזרום
כיצד ניתן למנוע מחלות והתקף לב?
שינוי בהתנהגות יכולה להיות קשה מאד לביצוע, אך עשויה להציל ולהשפיע על התהליך כולו. שינויים אלו בהתנהגות יכולים למנוע או להאט את התהליך הטרשתי והתפתחות מחלות הלב ומניעת התקפים.
הפעולות ההתנהגותיות שיש לבצע ועשויות להועיל הינם:
- פעילות גופנית- שחיה, הליכה וריצה באופן סדיר וקבוע , משמשת למניעה ראשונית ולשיקום לאחר התקף לב או אבחון מחלה טרשתית.
- הפסקת עישון- העישון מהווה גורם סיכון ישיר להתפתחות מחלות לב ולכן יש להפסיק עימו.
- תזונה נכונה- ישנם כללים אשר מנחים את התזונה הבריאה המומלצת לכלל האנשים הבריאים כמוהם גם החולים. התזונה תכלול פירות וירקות, דגנים מלאים, המעטה במלח והמעטה במזונות עתירי שומן. בנוסף, מחקרים העידו כי יש להקפיד על אינדקס גליקמי נמוך ותזונה הכוללת אגוזים, שקדים, שמן זית, דגים וכו’ מסייעים למניעת מחלות לב.
חשיבות המניעה
מחלות לב מסיבות שונות, חלקן ניתנות לשינוי. כאשר הן מתפתחות למחלות לב, החולים סובלים מירידה באיכות החיים כמו כן גם מירידה מתוחלת חייהם בצורה משמעותית.מכיוון שמחלות אלו הן ביטוי לתהליכים התפתחותיים אשר עלולים להיות טרמינליים אך ניתנות לשליטה באופן מסויים, חשיבות המניעה הינה קריטית.